טפלו את ברנדט, משרד עורכי דין ונוטריונים

בר-שירה חויב להחזיר לשכנו כ-190 אלף ש'

מאמרים »  נדל"ן וחוזים » 
 

קורבן הונאה נוסף לנאשם בהונאת מטה שליט: ב-2006 שכנע בר-שירה את שכנו להיכנס לעסקה 'מבטיחה'. אלא שאת הכספים שהעביר השכן, 'השקיע' בר-שירה בחשבונה של אשתו. 

 

לגרסת השכן, בשנת 2006 הוא סיכם עם בר-שירה כי ישקיע בחברת Rom Investments שבר-שירה בעל מניות בה, כדי שזו תרכוש קניון בבאר שבע. בהתאם, טען כי העביר לבר-שירה 300 אלף שקל בהמחאות. אולם, לאחר ששם לב כי חלק מהן הופקד בחשבון הבנק של אשתו של בר-שירה, הוא התנה את המשך ההשקעה בחתימה על הסכם מסודר. מרגע זה בר-שירה התחמק ממנו ונעלם.

 

לימים, ולאחר שהעסקה לא יצאה לפועל, הבין השכן כי נפל קורבן להונאה, ולמעשה, הוא רק אחד מיני רבים שנפלו ברשתו של בר-שירה. תקוותו האחרונה לזכות בכספו הייתה הגשת תביעה להשבת הכספים נגד בר-שירה ואשתו. 

 

בר-שירה הודה בקיומה של העסקה, אלא שלטענתו היא התבטלה בשל התנהגות התובע. לטענתו, הוא הסכים להצעת התובע להצטרף לרכישת הקניון, לאחר שהתרברב בפניו כי יש ברשותו את הכספים והעביר לו 120 אלף שקל. 

 

ואולם, לאחר שהחוזה הוכן, התובע הודיע כי לא יוכל להעביר את כל הכספים הדרושים למימוש העסקה. בשלב הזה, הוא השיב לתובע 40 אלף שקל והשניים סיכמו שאת היתרה יחזיר לו בכך שיסייע לו לשפר את תנאי הפרישה לפנסיה. משפעל לפי הסיכום – הוא אינו חייב לתובע דבר. 

 

התובע, בתגובה, הודה שבר-שירה הציע לסייע לו בשיפור תנאי פרישתו, אולם לטענתו, מעולם לא סוכם שיעשה זאת תמורת שכר, וממילא התערבות זו גרמה לו רק נזקים.

 

אשתו של בר-שירה טענה, כי לא הייתה מעורבת בעסקה והסיבה היחידה להפקדת ההמחאות בחשבונה הייתה עיקול שהוטל על חשבון הבנק של בעלה.

 

לא עקבי ולא הגיוני 

 

השופט גד גדעון קבע, כי גרסתו של בר-שירה הייתה רצופה סתירות ואופיינה בחוסר עקביות. לשיטת השופט, קשה להאמין שהתובע ציפה שבר-שירה יפעל עבורו בחינם, ואין זה מתקבל על הדעת שהסכים לשלם לו שכר של 80 אלף שקל ללא קשר לתוצאה. הדבר לא הגיוני גם לנוכח העובדה שבר-שירה אינו עורך דין ולא הוכח שאכן הביא לשיפור בתנאי הפרישה של התובע.

 

השופט הצביע על קושי שעלה מעדות התובע, לפיה הוא לא ממש יודע מהו הסכום המדויק שהעביר לנתבעים, וקבע שלא הצליח להוכיח את כל הסכומים שטען להשבתם. לפיכך, נאלץ השופט להסתמך על עדותו של הנתבע, שאישר שקיבל מהתובע 133,576 שקלים, שבשערוך להיום מגיע ל- 188,862 שקלים. 

 

השופט הוסיף וקבע, שלאישה לא הייתה זכות כלשהי לקבל מהתובע כספים ולכן היא צריכה להשיב לו את כל מה שהופקד בחשבונה. 

 

לבסוף, השופט קיבל את התביעה בחלקה, וחייב את הנתבעים בהשבת 188,862 שקלים כאמור. הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 27 אלף שקל.  


 

 
גירסת הדפסה   |   שלח לחבר